מעריבהורים ואנשי מקצוע מדווחים על עלייה במצוקה נפשית בקרב ילדים ובני נוער בעקבות תלות בצ'טבוטים: "הזדמנות לא מנוהלת עלולה להפוך לסיכון".
ציטוטים מדבריו של חן ברקת
קטעים נבחרים מדבריו בכתבה.
צריך להבין שהמשוואה כרגע אינה מאוזנת: מצד אחד עומד הילד שלנו, ומצד שני עומדים מחשבי-על שתוכנתו למקסם את זמן השהייה שלו מול המסך בכל מחיר. חברות הענק נמצאות במרוץ חימוש על תשומת הלב, ובמרוץ הזה הבטיחות הנפשית של הילדים נדחקת הצידה. לכן, גדרות וחסמים טכניים לא יספיקו. ה'חיסון' היחיד שיעבוד לטווח ארוך הוא פיתוח שריר החשיבה הביקורתית אצל הילדים: ללמד אותם להבין מתי השיח עם המכונה מפסיק לשרת אותם ומתחיל לנהל אותם
ילדים ובני נוער נשאבים לקשר עם ה-AI כי הוא מציע להם משהו שקשה למצוא בעולם האמיתי: חברות ללא דרישות, הקשבה ללא שיפוטיות וזמינות אינסופית. אבל עלינו לומר את האמת - זו אשליה. הבינה המלאכותית כאן כדי להישאר והשאלה היא אם נבחר לראות בה רק הזדמנות, או שנבין בזמן שגם הזדמנות לא מנוהלת עלולה להפוך לסיכון אמיתי עבור הדור הצעיר
אנחנו עדים לתופעה מדאיגה של 'אינטימיות מלאכותית'. אלגוריתם לא יכול להציע אמפתיה, הוא יכול רק לבצע סימולציה שלה והסכנה הגדולה היא שילדים יתרגלו ל'מזון המהיר' הזה של הרגש, ויאבדו את היכולת להתמודד עם המורכבות והעומק של קשר אנושי אמיתי, על כל האתגרים שבו
היכולת הטכנולוגית לעולם אינה המדד היחיד להצלחה; צריך לבחון גם רווחה נפשית, עצמאות וקשר אנושי. זהו עיקרון שמנחה אותנו בפיתוח ובהטמעה של כלים עבור צעירים ומערכות חינוך.