הורים ואנשי מקצוע מזהירים מהסתמכות גוברת של ילדים על צ'אטבוטים — לא רק ללימודים אלא גם לתמיכה רגשית וחברות.
ציטוטים מדבריו של חן ברקת
קטעים נבחרים מדבריו בכתבה.
צריך להבין שהמשוואה כרגע אינה מאוזנת: מצד אחד עומד הילד שלנו, ומצד שני עומדים מחשבי-על שתוכנתו למקסם את זמן השהייה שלו מול המסך בכל מחיר. חברות הענק נמצאות במרוץ חימוש על תשומת הלב, ובמרוץ הזה הבטיחות הנפשית של הילדים נדחקת הצידה. לכן, גדרות וחסמים טכניים לא יספיקו
אנחנו עדים לתופעה מדאיגה של אינטימיות מלאכותית. ילדים ובני נוער נשאבים לקשר עם ה-AI כי הוא מציע להם משהו שקשה למצוא בעולם האמיתי: חברות ללא דרישות, הקשבה ללא שיפוטיות וזמינות אינסופית. אבל עלינו לומר את האמת - זו אשליה. אלגוריתם לא יכול להציע אמפתיה, הוא יכול רק לבצע סימולציה שלה. הסכנה הגדולה היא שילדים יתרגלו ל'מזון המהיר' הזה של הרגש, ויאבדו את היכולת להתמודד עם המורכבות והעומק של קשר אנושי אמיתי, על כל האתגרים שבו
AI יכול לתמוך בילדים, אך הוא אינו תחליף לקשר, לאמפתיה או לשיקול דעת. אנחנו מקדמים שימוש שמממש את ההזדמנות בלי לוותר על גבולות, עצמאות ורווחה נפשית.